Likkutei Sichos — Volume 20

Author: The Rebbe | Book: Likkutei Sichos

Browse on dach.dev →

Table of Contents

Sicha	Page	Summary
בראשית א	1	”כבשתם ארצות שבעה גוים” הו”ע בירור הניצוצות שע”פ הסדר הרגיל א”א לבררם, והכח לבררם הוא למעלה מהתורה, ולכן הובא בפתיחת התורה.
בראשית ב	7	”את כל עשב גו’ לכם יהי’ לאכלה” נאמר בסיפור הבריאה כדי לפרש את אופן בריאת האדם - ששוה לבהמות וחיות, ורק כשמזכך את עצמו ראוי לרדות בהם.
נח א	13	הציווי דע”ז הוא על מחשבת השכל, ולכן מדגיש הרמב”ם שע”ז מושלל גם מצד השכל, ואומר ש”בן ארבעים (שאז ישנה שלימות השכל) הכיר אברהם את בוראו”. ו”דורו של אברהם” הוא כשפעל על הדור שישיגו דעת בוראם מצד שכלם.
נח ב	25	רש”י אינו צריך לפרש ששנת המבול אינו עולה למנין שנותיו של נח, כי מנין השנים בתורה אינו מדויק, ושנת ת”ק לנח – שאז התחילה המבול – יכול להיות התחלת שנת תקצ”ט.
נח ג	30	בפרשת בראשית אפשר לפרש “ויאמר ה’ אמחה” שמדת הרחמים – שקודמת וחזקה יותר - הסכימה למדת הדין. אך לאחר שבפרשתנו מוכרח לפרש “ויזכור אלוקים” שמדת הדין נתהפכה לרחמים, אז מסתבר לפרש ש”ויאמר ה’” פירושו שמדת הר
לך לך א	38	אברהם החשיב את המתנות כדי לקיים ברכת ה’ “ואברכך בממון”. ע”י שהגוף מרגיש את מעלת הנשמה מגיע הגוף לשלימותו - לאהבה בתוקף וצימאון, ועד שהגוף מוסיף שלימות בנשמה - “וחיתה נפשי בגללך”.
לך לך ב	45	אברהם רצה לקבל שכר כדי שיתוסף בכבוד שמים. וע”ד המסופר בזוהר שיצאה בת קול שר’ יוסי לא יענש על שרצה עשירות כי “גברא רבה ליהוי”, כי העושר של גדול הדור מוסיף בכבוד שמים.
לך לך-ז’ חשון	54	דוקא ע”י העבודה בריחוק מקום מבהמ”ק (ז’ חשון) נעשה העלי’ - “לך לך” - שנעשה שליח של הקב”ה, ושלוחו של אדם כמותו.
וירא א	61	אדמו”ר נ”ע שאל מדוע לא נגלה אליו ה’ (לא בפרשת לך לך ששם היה הגילוי מצד מעלת אברהם, אלא) דוקא בפרשת “וירא”, שבה נגלה ה’ לאברהם בשביל גמ”ח דביקור חולים.
וירא ב	68	הפירוש “לגדול שבהם אמר כו’” הוא העיקרי, כי מיד אח”כ נאמר “יוקח נא מעט מים גו’” שבו מדבר אברהם למלאכים. אך לפירוש זה קשה מדוע אמר “אל נא תעבור” בלשון יחיד ולא בלשון רבים. ולכן מביא פירוש ב’ “והי’ אומר
וירא ג	73	”עמוד לי בנסיון זה” - שהוא למעלה משכל דקדושה, כדי שלא יאמרו “אין ממש בראשונים” - שהעקידה מגלה שגם העמידה בנסיונות הראשונים אינם מצד שכל ומציאות האדם.
חיי שרה א	79	מבאר מדוע אין רש”י מפרש מדוע נכתב “שנה” בכל כלל וכלל בנוגע לאברהם וישמעאל.
חיי שרה ב	86	תשובה עילאה היא ברגע חדא, כי בעולם עליון יותר הקיצור היא מעלה, אך בעולם אחד - בעולם דתושבה תתאה - האריכות הוא מעלה, שלכן התשובה דז”א הוא “ביומא חדא”,  והתשובה דמלכות הוא “בשעתא חדא”.
חיי שרה ג	91	ג’ נענו במענה פיהם, מפני שתוכן תפילתם הוא בענין הדביקות, והדביקות שבתורה (שהו”ע נישואי יצחק ורבקה) הוא נעלה יותר, ולכן נענה אליעזר “טרם כילה לדבר”.
תולדות א	100	”צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם” – אף שאברהם ויצחק שונים בתכונתם, וא”כ ע”פ טבע צריכים להיות שונים בדמותם. ויצחק דומה לאברהם גם בפנימיות, שהרי הגבורות דיצחק הו”ע תוקף ההשפעה.
תולדות ב	108	”ויגדלו הנערים” הוא גדלות רוחנית, מפני שזה שעשו היה איש שדה (ובמעי אמו רצה לעבוד ע”ז) פירושו שיהי’ בו העבודה דכיבוש היצר ובירור השדה.
תולדות ג	116	יצחק ברך את יעקב ב”ברכת אברהם”, שאף שהדרך ממעטת את השם וממעטת פרי’ ורבי’ מ”מ נתברך “ואעשך לגוי גדול”. ודוקא ביעקב נתקיים הברכה שהיו לו ריבוי זרע, ומודגש שהם זרעו (“ואעשך לגוי גדול”), דכל ישראל נקראים
ויצא א	124	ט”ו שיר המעלות - ט”ו שכנגד השנים שחיו האבות ביחד - נתנו ליעקב את הכח להתגבר על הגלות. וע”י “אשא עיני” - שרואה את התכלית והעלי’ שבהנסיונות - אומר שירה - “שיר המעלות”.
ויצא ב	129	הקושי לרש”י הוא מדוע נאמר סימן על הארץ (“אשר אתה שוכב עליה”) “ולא הארץ הזאת”. וע”ז מפרש שרמז שתהא נוחה ליכבש - שהכיבוש יהי’ קל וללא טירחא.
ויצא ג	136	לדיעה הא’ בזוהר מכשירי מצוה אינם נעשים חלק מהמצוה גופא, ולכן קיבל לבן רק מאה - משרשו של לבן. ולדיעה הב’ מכשירי מצוה נעשים חלק מהמצוה, לכן קיבל אלף - מהשורש דיעקב.
וישלח א	144	שני הפירושים ב”וישקהו” שווים, ושניהם סוברים ש”נקוד עליו” בא למעט מתוכן התיבה. לפירוש אחד “לא נשקו בכל לבו”, ולפירוש שני אף ש”נשקו בכל לבו” מכל מקום באה הנקודה למעט מתוכן התיבה וללמדנו שזה היה רק “באות
וישלח ב	154	בגמרא (וברש”י) “שאלו להיכן הולך ירחיב לו הדרך”, כי מוכחא מילתא שרוצה להזיק לו. אך בפשש”מ קשה לומר שעשו רצה להרוג את יעקב, ולכן מצרף רש”י גם את פירוש המדרש “ואמתי ילך בימי המשיח”, שזהו רק חשש, ולכן אין
וישלח-י”ט כסלו	166	”קטונתי” מפני ש”שמא כו’ משנתלכלכתי בחטא”, ופירוש חטא הוא לקטנות שני - שלמעלה מגדלות ראשון - שבין גדלות ראשון לגדלות שני.
י”ט כסלו א	171	ב’ המשלים על תורת החסידות - גחלים שבאדמה, ומרגליות שבים - קאי על כוחות הגלויים שבנשמה ופנימיות הנשמה. וקשור לב’ הטעמים על גילוי החסידות בדורות האחרונים דוקא.
י”ט כסלו ב	180	הגאולה הי’ ביום ג’, בחי’ שלום - חיבור עליונים ותחתונים. ומודגש בספר התניא שבה ישנם ב’ קצוות - ש”קרוב מאוד” קאי על כל אחד, ושגם מי שבדרגא נעלית צריך לעבוד יותר מרגילותו.
וישב	185	”מחצית השקל” - כפי הסכום שנפל לכל אחד מהאחים - הוא כנגד מכירת יוסף כפי שהיא מצד אחי יוסף, שהוא ענין בלתי רצוי. ופדיון בכור - בחמש שקלים כפי הסכום שמכרו את יוסף - הוא כנגד המכירה כפי שהיא מצד הקב”ה, שה
מקץ א	192	לרש”י אסור לשמש מטתו דוקא בשני רעבון - כשישנה חזקה שההנהגה מלמעלה היא היפף ישובו של עולם. וא”כ מובן  איך נולדה יוכבד בין החומות, שהרי לוי שימש בתחילת שנה הב’. אך יוסף ידע מחלומו שיהיו שבע שני רעב, וא”
מקץ ב	200	החידוש בזה שיוסף שמר את השבת עד שלא ניתנה, הוא ששמירת שבת של יוסף פעלה בעולם. ולכן היא מרומזת בזה שציווה להכין את צרכי השבת ביום שישי.
חנוכה	207	מבאר את הנפק”מ להלכה בין הדיעה ש”טעמא דב”ה כנגד ימים היוצאים” – שאז מספר הנרות קשור להחפצא דהמצוה, להדיעה ש”טעמא דב”ה דמעלין בקודש ואין מורידין” – שאז מספר הנרות קשור רק לגברא – להנהגת האדם להעלות בקו
ויגש א	212	בנוגע ל”באזני בני חת” אין צריך לפרש תיבת “באזני”, כי שם הכוונה שכולם ישמעו. אך פה נאמר “ויגש אליו” - שדיבר רק ליוסף, ולכן מפרש רש”י “יכנסו דברי באזנך”.
ויגש ב	218	יש מפרשים שהנתינת כח לזה שהשבטים לא יושקעו בגלות מצרים הוא מיעקב שנכלל בע’ נפש. לפדר”א הנתינת כח הוא מהקב”ה שנמנה עימהם, ולרש”י הנתינת כח הוא מיוכבד – בחי’ המלכות, שהביטול שעל ידה הוא בדרך זיכוך, מצד
ויחי א	228	”ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין”, שהי’ צריך להיות מיד בכניסתם לא”י, וע”י “זכו אחישנה” הי’ הקץ בא בימיהם. אך “נסתלקה ממנו שכינה”, כי כדי שהגאולה תהי’ נצחית, היא צריכה לבוא ע”י העבודה בכח עצמו ולא ע”י ג
ויחי ב	235	העלאת יעקב לא”י היה שלב חדש בגלות, ולכן לוי ויוסף שלמעלה מהגלות לא נשאו את ארונו. אך “מנשה (בחי’ יוסף שלמעלה מהגלות) ואפרים (בחי’ לוי שנמצא בגלות אך מהפך אותה) יהיו תחתיהם” - כדי להשפיע על בנ”י הנמצאי
ויחי ג	243	פרש”י - על “ילדו על ברכי יוסף” - “גדלן בין ברכיו” הוא להוציא מהפירוש שהמילה שלהם היה על ברכי יוסף. דוקא לפירוש “גדלן ביו ברכיו” מובן מדוע “גם בני מכיר” (דור שני) הוא חידוש גדול יותר מ”בני שלישים”, והו

---

← All Volumes