Likkutei Sichos — Volume 2
Author: The Rebbe | Book: Likkutei Sichos
Table of Contents
| Sicha | Page | Summary |
|---|---|---|
| במדבר | 293 | כשמונים דבר שיש בו חשיבות אזי האיכות פועלת על הכמות, דכמות ואיכות קשורים זב”ז; בניית משכן במדבר; ההכנה למ”ת הוא “ויחן שם ישראל נגד ההר” - אחדות בענין של תורה; ג’ ענינים באהבת ישראל (מהבעש”ט, מהרב המגי |
| חה”ש | 301 | התורה היא “אוריאן תליתאי”, ד”שלישי” דהוא אמיתית האחדות; שבועות הוא בחי’ קו האמצעי המשובח משאר הקווין; צריך ללמוד תורה בכל מצב, ולסמוך על הקב”ה שידאג לצרכיו; “רגל” קאי על קיום המצות בקבלת עול שעל ידי ז |
| נשא | 311 | ב’ הענינים בשייכות שטות דלעומת זה לסוטה. |
| בהעלותך | 314 | ישנם ז’ אופנים בעבודת ה’, אך ישנה מעלה כשהעבודה היא בקו החסד; “ומקרבן לתורה” - קירוב הבריות לתורה ולא להיפך - הו”ע הדלקת הנרות, שהם נשמות ישראל. |
| שלח | 320 | משה התפלל דוקא עבור יהושע, כי יהושע הי’ המנהיג של דורו, והנהגה של פרישות אינה מתאימה לכל הדור; ציצית נמשכים מהמקיף דטלית, שמצוות הם בעצם רצון העליון שלמעלה מטו”ד |
| קרח | 326 | ”טלית שכולה תכלת חייבת בציצית”, כי לימוד התורה בלבד אינו מספיק, אלא צריך אהבה ויראה כדי לשמור על התורה. |
| חוקת | 331 | מן הוא מזון פנימי, שזהו ענינו של משה. ענני הכבוד הם בחינת מקיף, והוא בחינתו של אהרן “אוהב את הבריות”. ומים - המביאים את המזון לכל הגוף - הוא בחינת מרים שהתנבאה במצרים ועזרה להקים את הדור שאמר “זה קלי |
| בלק | 337 | גם בזמן הגלות בני ישראל הם “אריה” ו”לביא”. אין מקבלים דברי אדם מיוחס אם הולך נגד התורה; בלעם הודה שבנ”י הם בני האבות והאימהות, שבנ”י הם מרכבה לאלוקות גם כשעוסקים בגשמיות. |
| פנחס | 342 | ישנם ענינים שאין צריך לשאול את הזקנים אלא הצעירים צריכים לקיים אותם במסירות נפש; אין ללכת לבית דוד לשאול האם יכול לבטל את לימודו כדי להציל את ילדי ישראל, אלא צריך להדליק את הקנאות שבנפשו על ידי לימוד |
| מטו”מ | 348 | ההוראה מ”מסעי” לשון רבים. |
| דברים | 357 | דוקא על ידי הירידה לברר בירורים בגשמיות באו “אל המנוחה ואל הנחלה” - שילה וירושלים; שבת הוא מעין דלעתיד, שלכן בשבת ישנה נתינת כח להפך את הגלות לששון ולשמחה; פנימיות הגלות הוא גילוי האהבה. |
| ואתחנן | 363 | ערי מקלט ברוחניות הוא תורה, וכמו שבכל פרשת דרכים היה צריך להיות כתוב “מקלט מקלט”, כך צריך האדם להיות שלט חי. |
| עקב | 371 | ידיעת המחלה היא חצי רפואה, ומביאה לזה שהאדם ימצא גם את החצי השני של הרפואה. התחלת הירידה דגלות הוא “מדבר הגדול” - שחושב שהמדבר גדול יותר ממנו. |
| ראה | 375 | ”מפרסת פרסה” שמורה שעושה את כל סוגי העבודה, קו הימין וקו השמאל, שאז העבודה אינה רק מצד טבעו. וצריך לברר עוד פעם, אצל אחרים, לראות אם עבודתו היא כדבעי – “מעלה גרה”; כשהמלך בא לשדה צריך האדם לזהירות נוס |
| שופטים | 380 | בתשובה ישנו חרטה על העבר וקבלה על להבא, וקבלה על להבא הו”ע ערי מקלט - שישנם רק בארץ ישראל, משא”כ שופטים ישנם בכל מקום כי אדרבא על השופט להבין את מצב הנשפט. |
| תצא | 384 | ”כי תצא למלחמה על אויבך” קאי גם על המלחמה עם היצה”ר, “ושבית שביו” הו”ע הבירורים; מברכים על מצות מעקה מפני שענינה – לא רק מניעת סכנה – אלא המשכה ממקום עליון יותר על ידי הוספה על מצבו הקודם; מחיית זכר ע |
| תבא | 390 | צריך לתת את הפירות המובחרים לכהן, וניתנים לכהן – לאדם שמקדש את עצמו; מריבוי התוכחה לפני ר”ה רואים את מעלת הגילוי דר”ה; “גם זו לטובה” - הדבר עצמו הוא טוב - ולא רק שמביא לדבר טוב; “אחת שאלתי” – למעלה מע |
| נצבים | 398 | ”נצבים” הו”ע האחדות דכל ישראל ע”י הביטול שלמעלה מטו”ד, ועי”ז זוכים “לעברך בברית” – ברית שלמעלה מטו”ד; “תאב לכל דבר” למעליותא. |
| ר”ה | 405 | תקיעת שופר הו”ע הצעקה “אבא אבא הצילני”. |
| וילך | 407 | בקה”ק הי’ גם ספר תורה – המשכת בחי’ שלמעלה מזמן ומקום בזמן ומקום. ועד”ז הוא העבודה דר”ה - המשכת הביטול ומס”נ במציאות האדם. |
| ש”ת | 409 | ביאור ג’ הלשונות תשובה תפילה וצדקה. ביאור ענין בגדי זהב ובגדי לבן. |
| האזינו | 415 | ”האזינו השמים גו’ ותשמע הארץ” – צריך להיות ב’ הבחינות דהמשכה והעלאה – תורה ומצות. |
| חה”ס | 417 | א. המעלה המיוחדת דמצות סוכה. “ושאבתם גו’ ממעיני הישועה”; ב. “מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו”; ג. ניסוך היין ומים. ביאור הסיפור שהצדוקי “ניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם האתרוגיהם”; ד. שמ |
| שמע”צ-שמח”ת | 433 | האחדות דשמע”צ – שנעשה ע”י ריקוד ברגלים ללא הבדל בין המדרגות - נמשך על כל השנה; שמחה בלי הגבלה; כשמרגיש שכל עניניו הם מהקב”ה “ברא אלוקים את השמים ואת הארץ” הוא בביטול למשה “וזאת הברכה אשר ברך משה”, ואז |